שכיר או פרילנסר

שתפו את התוכן על החברים שלכם:
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

כותב המאמר: רו"ח יוסי נתנזון, שותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות' ויועץ מט"י נתניה.

מבוא

בסביבת העסקים הנוכחית, פעמים רבות מנסים עסקים הזקוקים לכוח אדם נוסף לגייס קבלני משנה (פרילנסרים) שיבצעו את העבודה הדרושה ויתוגמלו כנגד חשבונית שיוציאו כעצמאיים לעסק הצורך את עבודתם.

יש מספר גדול של אופני התקשרות עם קבלני משנה. בדרך כלל מקובל לדבר על מצב שבו עסק א' מעביר לעסק ב' פעולה או תהליך מסויימים ואילו עסק ב' נותן שירות ללקוחות רבים. לא על מצב כזה (או דומה) מדובר כאן.

קורה פעמים רבות שעסק בא לאדם ומציע לו הצעה בסגנון "אתה עובד עבורנו 40 שעות בשבוע, מכל בחינה פרקטית אתה עובד שלנו, אבל במקום משכורת של 100, ניתן לך את שכרך כנגד חשבונית מס שתפיק לנו ולא יהיו בינינו יחסי עובד- מעביד".

במאמר זה ננסה לנתח ולשקול חלק מהתכונות בכזה סוג של התקשרות על היתרונות והחסרונות לעומת האלטרנטיבה.

הרעיון הבסיסי

עובד, כמעט תמיד, מהווה את ההוצאה הגדולה ביותר שיש בעסק. בנוסף לשכר, יש למעביד שורה ארוכה של מחוייבויות והתחייבויות. חלקן בתוקף חוק, אחרות בתוקף נהגים מקובלים. בהתאם, נכנס בשנים האחרונות יותר ויותר הנושא שאעסיק עובד בתנאים של קבלן משנה- אחת לחודש הוא יגיש לי חשבונית מס ואשלם לו את החשבונית. בכך, אפטור את עצמי מכל המחוייבויות, התנאים והמגבלות הכרוכות ביחסי עובד מעביד. נכון, לא פעם אשלם על כך תוספת מחיר, אולם "יש מחיר לחופש".

חשוב לציין כי בכל התקשרות מסוג זה, כדאי ביותר להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה. לא- פעם, פסקו בתי המשפט כי למרות שהצורה הפורמלית של ההתקשרות היתה כפרילנסר, בפועל זו היתה עבודה שכירה ולכן על המעביד היה לשלם פיצויי פיטורין, חופשה ועוד סכומים שונים. הנושא בפירוש לא טריוויאלי ומומלץ לברר מראש כדי שלא להיתקל בהפתעות מביכות בעתיד. בהקשר זה, כדאי לזכור כי על פי החוק,במערכת יחסי עבודה עובד אינו רשאי לוותר על זכויות המוקנות לו ולכן חתימתו מראש על ניירות שונים אינה מהווה ערובה לכלום.

היתרונות למעסיק

היתרונות למעסיק ברורים בהקשר זה שבעל עסק רוצה וודאות ומוכן לשלם עליה: בהתקשרות עם פרילנסר יש יתרונות פשוטים: יש עבודה, אני משלם. אין עבודה, אין תשלום. התשלום מוגדר וידוע מראש ואין חובות ו/או התחייבויות (למשל: דמי מחלה) שיכולים להגיע במפתיע.

מעבר לכך- מערכת היחסים היא כזו שאין עלי שום מגבלות בהפסקת עבודתו של קבלן משנה- לא צריך לתת הודעה מראש, אין פיצויי פיטורין, מאוד נדיר שועד העובדים ו/או ההסתדרות יהיה להם מה לאמר. המערכת ניתנת לניתוק מעכשיו לעכשיו.

מצד שני, אין להתעלם מכך שגם לעובד יש את אותה החירות- אם מחר הוא מוצא עבודה יותר טובה או מעניינת, הוא יקום ויילך כי אין למעביד שום "שוט" להחזיק בו. אפילו חוק הודעה מוקדמת כנראה לא מחייב אותו, אין פיצויים שאפשר לשחרר לו, או אמצעי לחץ אחר חוץ אולי מהטיעון המוסרי של "איך אתה עושה לי את זה".

נקודת ההשקפה של העובד

בעבודה כשכיר מגולמים יתרונות רבים. דוגמאות: העובד זכאי לדמי מחלה, לחופשה שנתית, דמי הבראה וכד'. הדברים האלו שווים כסף ולמרות שניתן לתמחר אותם, יש בכך משום אלמנט ביטוחי. מעבר לכך, אם מחר יהיה תיקון בחקיקה (או הסכם קיבוצי) אשר ישפר את מצבם של השכירים, הרי הוא אוטומטית יחול עלי. בתור עצמאי, על כל שינוי אני צריך להיכנס למו"מ מחדש עם המעסיק/ לקוח.

בנוסף- עובד המאבד את מקום עבודתו זכאי לדמי אבטלה ואילו לעצמאי אין דמי אבטלה. הדבר אינו ניתן לתימחור מאחר ובמדינת ישראל אין חברת ביטוח המבטחת אנשים מפני אבטלה. גם לאחר החמרת התנאים והפגיעה בזכויות במשך השנים, עדין מדובר בביטוח חשוב ורב ערך. מובטלים זכאים גם להטבות שונות (כגון הנחה בארנונה במקומות מסויימים) שעצמאים לא יוכלו לקבל מאחר והם לא מוכרים כ"מובטלים".

ואם כל זה לא מספיק, יש גם את האלמט הפסיכולוגי של תחושת היציבות: אני נמצא במקום בטוח, יציב, יש לי בוס הדואג לי, יש מחר פחות- או- יותר ידוע מראש. היציבות הפסיכולוגית נותנת לאדם "עוגן" חשוב בעידן חוסר הוודאות שלנו, מאפשרת לו להזדהות עם מקום העבודה, ולהרגיש שייכות ועוד. לדעתי, האלמנט הפסיכולוגי הוא החשוב ביותר ולא רק בתחום המקצוע.

מצד החסרונות, יש להזכיר את העובדה שהמעביד קובע לנו דברים רבים ביותר. למשל, המעביד הוא זה שקובע את תאריכי החופשה שלנו. אם אנו רוצים לצאת לחופשה במועד אחר, המעביד יכול לאסור עלינו. בנוסף, כמעט בכל מערכת של יחסי עבודה, יש מגבלות על מה מותר לנו לעשות מעבר לשעות העבודה. כך, כמעט בכל חוזה עבודה לא נהיה רשאים לעבוד (בזמננו הפנוי) אצל מתחרים ו/או ספקים או לקוחות של מעבידנו. מעבידים רבים דורשים שכל עבודה נוספת תקבל את אישורם מראש. בתור עצמאים אין עלינו שום מגבלה כזו. אמנם, יש מחוייבות כללית של התנהגות הגונה ותום לב, אולם הרבה פחות.

גם אחרי סיום יחסי העבודה עם מעבידנו הנוכחי, יש עלינו מגבלות של היכן מותר לנו לעבוד והיכן לא. למרות חוק חופש העיסוק (וחוקים אחרים), במצבים רבים הסעיף בהסכם ההעסקה הגוזר עלינו "תקופת צינון" הנו סעיף חוקי. כעצמאי, הרבה יותר קשה לאכוף עלי מגבלה כזו או אחרת.

הדיון הכספי

מה לעשות ו"כסף מסובב ת'עולם" ובסיכומו של דבר ההחלטה (כמעט כל החלטה) צריכה לשקול את השקל (או הדולר) הכרוכים בה.

ברור לחלוטין שאם מציעים לך משכורת של 100 או להיות פרילנסר תמורת 100, תעדיף להיות שכיר. גם ברמה הפשוטה ביותר של עלויות מעביד ישירות אין ספק שכדאי. בתור התחלה, הביטוח הלאומי גובה מהמעביד כל חודש כ- 6% יותר ממה שהוא מנכה מהעובד. זה בתוקף חוק ומיידי- אין שום סיבה שאתה תשלם את אותם 6% בעצמך ומכספך

מקובל להעריך שהעובד השכיר עולה למעבידו (מעבר לשכר ברוטו) בתחום של 20% – 45% נוספים. תלוי באילו הטבות סוציאליות מקבל העובד מעבר לשכר (קרן פנסיה? קרן השתלמות? ביטוח אבדן כושר השתכרות? רכב חברה?).

אבל, גם אם מציעים לך כפרילנסר 120% לעומת שכרך כשכיר, עדין כדאי לך לשקול: בהיותך שכיר, יש מרכיב די משמעותי של שכר שהוא סוג של ביטוח: דמי מחלה, דמי אבטלה (למשל) הם סכומים שתקבל אם יקרה משהו חמור ולא צפוי. זו סוג של "רשת בטחון" אשר כעצמאי עליך לפרוש לעצמך כי אין לך אותה.

מצד שני, כפרילנסר בדרך כלל תוכל לתבוע הוצאות מסויימות אשר יקטינו לך את חבות המס. מקובל לדבר על כך שהשכיר חי מהנטו, והעצמאי חי מהברוטו. זו כמובן אמירה כוללנית, אולם לא לגמריא מופרכת. למשל, כפרילנסר חלק מהוצאות הרכב שלך, הסלולר, אולי הוצאות הבית (אם ממנו אתה עובד) וכד' נחשבות הוצאות עיסקיות ומקטינות לך את חבות המס. בצד העלויות יש לזכור שכעצמאי יש לך תיקים אצל רשויות המס וניהולם כרוך בהשקעת משאבים (זמן או כסף) מסויימת.

מסקנות- מה לעשות?

כמובן שההחלטה מה לעשות ובמה לבחור הנה החלטה אישית התלויה רבות בפסיכולוגיה האישית של כל אחד וכמה הוא מוכן "לשלם" עבור השקט הכרוך בהיותו שכיר. עם זאת, נבקש להמליץ על כמה קריטריונים שבדרך כלל יהיו משמעותיים במערכת השיקולים של רוב האנשים.

אם מציעים לך כפרילנסר פחות ממה שמקובל לחשב כ"עלות למעביד" של שכרך כשכיר (בהבאה בחשבון של הרכיבים הסוציאליים) אין הצדקה להיות עצמאי. יש מחשבונים (גם חינמיים, באינטרנט) לחישוב והשוואה בין החלופות.

אם השקט הנפשי חשוב לך, או ה"בלגן" שבפתיחת וניהול תיקים אצל רשויות המס מרתיע אותך, יש עדיפות להיותך שכיר. מצד שני, אם אתה שואף להתפתח וחושב על לקוחות או פרוייקטים נוספים, הדבר מצביע על עדיפות להיותך עצמאי.

אם ההחלטה היא להיות עצמאי, קיימת חשיבות עליונה לכך שתשים כסף "בצד" כל חודש ליום סגריר. כשכיר, מצטברים לזכותך סכומים לא מבוטלים לעת זיקנה או צרה. גם כעצמאי אתה חשוף לאותם סיכונים ולכן חובה עלך לחסוך. בלי לחסוך, אל תעיז לחשוב על עצמאות.

מילה אחרונה לסיכום: כל החלטה שתיקח, יהיו לה ימי המשבר שלה. זו דרכו של עולם, לפיכך- אל תמהר להישבר. דבוק בהחלטתך ו"רוץ איתה" דרך מסויימת לפני שתחליט לשקול שוב באם לשנות מסלול.

בהצלחה.

5/5
סגירת תפריט