סקר שוק על בתי הקפה בישראל

שתפו את התוכן על החברים שלכם:
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

סקר שנערך לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת על מאפייני צריכה תעסוקה ונתח שוק של בתי הקפה בישראל
כ-23% מכלל משקי הבית בישראל (כ- 500 אלף משקי בית), נמנו על צרכני בתי קפה [1] בישראל בשנת 2008 .

בבתי הקפה בישראל עבדו בשנת 2008 כ- 25 אלף עובדים המהווים כ- 19% מכלל המועסקים בענף מסעדות ושירותי אוכל .

השכר החודשי הממוצע של העובדים בבתי הקפה עמד על כ-3,232 שקלים בממוצע לחודש.
• גודל שוק בתי הקפה בישראל (מכירות) עמד ב- 2008 על כ- 1.9 מיליארד שקלים.
• בשוק בתי הקפה פועלים כ- 1,300 בתי קפה, מרביתם – סניפים של בתי קפה של רשתות, שחלק ניכר מהם ( כ-40% ) מרוכזים בתל אביב.
• סך מכירות בתי הקפה למשקי בית פרטיים עמד על כ- 1.3 מיליארד שקלים [2].

מימצאים אלו ואחרים עולים מסקירה שהושלמה לאחרונה במינהל המחקר והכלכלה בתמ"ת, העוסקת בשוק בתי הקפה בישראל ובמאפייני הצריכה והתעסוקה בשוק זה – כך מוסר בני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.
איסוף המידע [3] וניתוחו נערכו במסגרת מעקב מחקרי שעורך מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת אחר ההתפתחויות בשווקים השונים, המהווה אינדיקאטור לשינויים ולהתפתחויות כלכליות ומבניות במשק.

מימצאים נוספים העולים מהניתוח:

• המכירות בענף כוללות מכירות למשקי בית פרטיים, לעסקים ולמוסדות. רוב המכירות בענף, כ-70% מהן, הן מכירות למשקי בית פרטיים .המכירות לעסקים מתבצעות הן בפגישות עסקיות ופגישות עבודה בבתי קפה, והן באמצעות חלוקת שוברים לעובדים (בעסקים)לרכישת ארוחות ושתייה בבתי קפה.
• כ-23% מכלל משקי הבית בישראל (כ- 500 אלף משקי בית), נמנו על צרכני בתי קפה [4] בישראל בשנת 2008 .
• ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי בית בבתי קפה עמדה ב-2007 [5] על 191.5 שקלים.
• בבתי הקפה בישראל עבדו ב- 2008 כ- 25 אלף עובדים המהווים כ- 19% מכלל המועסקים בענף מסעדות ושירותי אוכל .
• השכר החודשי הממוצע של העובדים בבתי הקפה עמד על כ-3,232 שקלים בממוצע לחודש. שכר זה, שאותו ניתן לייחס, בעיקר, לאחוז הגבוה של המועסקים במשרות חלקיות בענף בכלל, ובבתי קפה בפרט [6],מהווה 40% מהשכר הממוצע במשק ,שעמד על 8,060 בשנת 2008.

• קיימים פערים בולטים בין אוכלוסיות המבקרים בבתי קפה: 25.8% ממשקי הבית היהודים נוהגים לבקר בבתי קפה, לעומת 6.5% ממשקי הבית הערבים, ולעומת 13.9% ממשקי בית של עולים (אחרי 1990). 41.5% ממשקי הבית הממוקמים בחמישון ההכנסות העליון מבקרים בבתי קפה לעומת 7.9% ממשקי הבית בחמישון ההכנסה הנמוך.

מימצאי הסקירה מלמדים כי שוק בתי הקפה בישראל הוא שוק דינמי המתפתח במהירות בשנים האחרונות. התרחבות הפעילות בענף באה לביטוי בגידול המהיר שחל בצרכנות בתי הקפה בעשור האחרון: מאז 2000 ועד 2008 גדלה אוכלוסיית המבקרים בבתי קפה מכ- 300 אלף משקי בית לכ –500 אלף, גידול של כ- 67%, ואילו ההוצאה הכספית השנתית של כלל משקי הבית בבתי קפה גדלה בתקופה זו פי 3: מכ-430 מליון שקלים לכ- 1.3 מיליארד שקלים.
הגידול של 56.7% שחל בהוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בבתי קפה, מסכום של 122.2 שקלים בממוצע לחודש ל- ל-191.5 שקלים (ב- 2007 לעומת 2000), היה מהיר וגבוה מעליית מדד מוצרי המזון (כולל פירות וירקות), בשנים אלו, שעלה ב-22.4%.

מספר גורמים תרמו להתפתחות המהירה של שוק בתי הקפה: א. עליית רמת החיים, גידול בשעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה והתפתחות תרבות פנאי .ב. התפתחות תרבות עסקית- מערבית שבה עובדים, יוצרים ועורכים עסקאות, בין היתר, גם בבתי קפה, האחראים לכ- 30% מסך המכירות של בתי הקפה, לצד התפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום התקשורת, המאפשרות ניידות ועבודה מנקודות עבודה חדשות, בהן: בתי הקפה. ג. התרחבות פעילות בתי הקפה לתחום המזון המהיר והפיכתם של בתי הקפה למעין נקודות מכירה כללית, הכוללת בעיקר קפה, אולם מציעה מגוון רחב של מוצרים מתחום המזון: עוגות ועוגיות, משקאות חריפים, ארוחות מגוונות ולעיתים אף מוצרים לשימוש ביתי. התפתחות זו עולה בקנה אחד עם המרת הרגלי האירוח הביתי לטובת בילוי בבתי קפה והשינוי הערכי שחל בנורמות החברתיות לגבי בלוי כזה.

ענף בתי הקפה מאופיין בתנודתיות גבוהה ובריבוי פתיחות וסגירות של עסקים, שאותם ניתן לייחס לתחרות הגוברת בענף עצמו, הן בשל כניסת עסקים חדשים לשוק בתי -הקפה, והן בשל התרחבות התחרות של בתי הקפה ברשתות המזון המהיר, כתוצאה מכניסת בתי הקפה לשיווק ארוחות קלות ומהירות לצד הקפה המסורתי. רמת הסיכון בשוק בתי הקפה גבוהה בהשוואה לעסקים בענפים אחרים במשק: הסיכון הממוצע של ענף מסעדות ושירותי אוכל (הכולל את בתי הקפה) היה גבוה בכ- 10% מהסיכון הממוצע של עסקים בכלל המשק (6.38 לעומת 5.8 בהתאמה, בסקלת דרוג של 10 רמות סיכון). על פי בדיקות שערכנו [7], מעל לשליש מהעסקים בענף (33.9%) דורגו ברמת סיכון גבוהה מאד (רמה 9-10), ועוד כרבע מהם (24.1%) דורגו ברמת סיכון שמעל לממוצע (רמה 7-8), בהשוואה ל –15.6% ו-16.8% מכלל העסקים במשק שדורגו ברמות אלו בהתאמה. שרידות העסקים בענף נמצאה נמוכה במצב של מחזור עסקים חיובי, וכל שכן- במחזור עסקים שלילי, ועל כן הסיכון בענף אף גדל בשנה האחרונה (2008).

5/5
סגירת תפריט