ניהול תזרים מזומנים לעסק הקטן והבינוני

שתפו את התוכן על החברים שלכם:
Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn

איסוף נתונים רלוונטים לצורך בדיקת התכנות של ניהול תזרים מזומנים:
ניהול תזרים מזומנים הינה משימה מורכבת הדורשת גם עבודת טכנית יום יומית.
המודל חייב להתאים לאופי העסק ולאופי לקוחותיו.
העסק יבדוק מהו האשראי שהוא מעניק ללקוחותו לעומת האשראי שהוא משלם לספקים שלו.
העסק יבחן את מוסר התשלומים בשוק שבו הוא פועל דהינו האם הלקוחות עפ"י החוזה או שהלקוחות משלמים שמתחשק להם.
העסק יפלח את החלק המשולם במזומן, החלק המשולם בשיקים דחויים ואת החלק המופק בעיסקה מתמשכת (אם קיים).
המודל משתמש בנתונים של שיקים של ספקים שטרם נפרעו וחובות שצפויים להפרע.
העסק יעריך את צפי לתשלום יתרת לקוחות שלא שולמו עפ"י תאריך הפרעון עפ"י ההסכמים.
המודל ישלים את התמונה בבחינה של תנועות תזרימיות משמעותיות אחרות.

רמות של טיפול בתזרים:

רמת ודאות מוחלטת- כוללת שיקים שנתנו לספקים תשלומי העברה והוראות קבע לעובדים או לגופים אחרים.
רמת ודאות גבוהה- כוללת בעיקר מכירות בתנאי אשראי קבועים וידועים מראש שקיים חשש אפסי שלא יעמדו בתאריך הפירעון.
רמת ודאות נמוכה- תחזית על פעולות שטרם בוצעו כגון תחזית קניות ומכירות לחודשים הקרובים בהתאם לתנאי האשראי של לקוחות.

שלבים ביישום תזרים מזומנים- השלבים זהים כמו לפיתוח כל כלי תוכנה אחר אך מכיוון שבעלי העסק אינם מומחים בדרך כלל בנושא כדאי לפרט את השלבים:

  1. ניתוח הסביבה העיסקית המשפיעה על תזרים המזומנים:
    ניתוח ספקים- תנאי האשראי שהארגון מקבל מהספקים שלו.
    ניתוח לקוחות- תנאי אשראי שנתנים ללקוחות, שיעור הפיגורים ודיפולטים שקימים.
    גיול חובות- בדיקה של הצורך לסווג אותם לקבוצות בעלי מאפיני אשראי שונים.
    ניתוח הוצאות שכר ונלוות- שילוב מועדי התזרים של מרכיבי השכר ושאר העלויות האחרות המשמעותיות.
    תזרים מפעילות השקעה- הקף ההשקעות וסכום ומועד התזרים השלילי בגינן.
    תזרים מפעילות מימון- האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי ואופי מימון ההשקעות.
  2.  בחינה של יישום חלקי או מלא: ניתן לבצע יישום מלא כאשר הדבר אפשרי וראוי אך בד"כ מבוצע תזרים מזומנים רק על החלק המהותי משיקולי עלות תועלת.
  3. בחירת ובניה של כלי היישום: אקסל גמיש ותומך בשינויים במאפיני העסק בצורה פשוטה אך אין לא בקרות מובנות ואינו מוגן לשינויים.
    תוכנת מדף מוגנת אך פחות גמישה לשינויים, אם בכל זאת נרצה לבצע שינויים בתוכנת עלותם יקרה יחסית.
    קיימת אפשרות לבצע יישום באקסס שבגירסה האחרונה מסוגל לספק את היתרונות משתי העולמות גם גמישות לשינויים וגם הגנה מפני שינויים שאינם מורשים.
    קיימת אפשרות לבצע אב טיפוס באקסל ועל פיו לפנות לתוכנת מדף מנסיוני אפשרות זו נותנת תוצאות טובות.
    אפשרות זאת מתאימה למי שיש לו את הזמן והמשאבים להמתין לתוכנה מיטבית ולטווח ארוך.
  4. קביעת נוהלי עבודה: כוללת את מבנה המודול, רמת עדכניות של המודול, אחריות לעדכון המודול, מערכת הרשאות, אחריות לביצוע בקרה.
  5. שימוש שוטף: שימוש במודול בהתאם לתקופה הרלוונטית והתראה על בעיות צפויות בתזרים במועד ידוע מראש לחשב.

פרמטרים לבחינת מערכת תזרים מזומנים איכותית
1. מאפשרת לתת תחזית אמינה לחודשים הקרובים.
2. מספקת רמה מקובצת של תחזית אמינה לתקופה הנבדקת.
3. ניתנת לבקרה פשוטה ויעילה.
4. מקיימת הפרדה בין מסכי הקלט ומסכי הפלט.
5. מתממשקת למערכות העיקריות וחוסכת הקלדות ידניות.
6. תומכת ברמת הרשאה לבעלי התפקידים השונים בארגון.

תועלות של מערכת תזרים מזומנים טובה
1. מניעת סיכונים מיותרים.
2. שיפור רמת הודאות בארגון.
3. שימור היחסים העיסקיים תקינים עם הבנק.
4. שיפור הבקרה הפנימית בארגון.
5. מונע קריסת של עסק במקרים קיצונים.

המוטיביציה לניהול תזרים מזומנים בעסק קטן ובינוני בעסק קטן ובינוני לא תמיד קיימת מודעות לחיוניות של ניהול תזרים מזומנים nכיוון שבד"כ אין חשב במשרה מלאה ולכן נדרש בד"כ מומחה חיצוני לניהול התזרים.
לעיתים גם כאשר ישנו חשב אין לו את הזמן והמומחיות לבצע ניהול אפקטיבי של תזרים מזומנים.
בעסק קטן לעיתים סומכים על רואה החשבון החיצוני למרות שזה אינו תפקידו שיבצע משימה של ניהול תזרים.
יחסים טובים עם הבנק נובעים מאמון הדדי וממידת התמצאותו של בעל העסק בנתונים הכספיים של עסקו.
לשמירת יחסי אמון כדאי ליידע מראש את הבנק בבעיות תזרים ולא לצפות שהבנק יתפוס אותנו בדיעבד עם בעיות תזרים.
לעיתים קרובות עסק בתקופת החדירה וגידול במכירות נותן ללקוחותיו אשראי בהיקף גדול מהניתן לו ע"י הספקים ומוצא את עצמו בבעיות תזרים.עסק כזה חייב לדאוג למימון של האשראי השוטף שאחרת הוא עשוי להיקלע למשבר תזרימי ואף לקריסה.
לכן ניהול תזרים מזומנים חשוב תמיד וחיוני במיוחד לכושר הישרדותו של כל עסק.

5/5
סגירת תפריט