המאמר מוגש בחסות מט"י נתניה

מי זה דופק בדלת? איך להתמודד עם ביקורת בעסק

יוסי נתנזון הוא השותף מנהל במשרד משה נתנזון ושות' מתוך עצמאי בשטח

מבואאחד הדברים שלא מלמדים אותנו ולא מספרים לנו עליהם (לא רק האזרחים, גם רואי החשבון במסגרת הלימודים) הוא כיצד לנהוג בעת ביקורת של שלטונות המס. מצד שני, רוב העסקים יקבלו ביקור של החברים ממס הכנסה ו/או מע"מ במהלך חיי העסק. אם יהיה לנו עסק משגשג, אפילו יותר מביקור אחד במשך השנים. כל עוסק חייב להניח שבמוקדם או במאוחר הוא יזכה לביקורת ולכן מאוד מומלץ שלא להתעלם מאפשרות זו.

הסיבות לביקורת יכולות להיות רבות. להלן חלק מהמקרים בהם תתבצע ביקורת:
• בעקבות דיווח של גורם עלינו או כנגדנו. בעיקר "נשמות טובות" כגון מתחרים ו/או לקוחות מאוד לא מרוצים. שלטונות המס מעודדים באופן טבעי דיווח של אזרחים טובים על אזרחים פחות טובים …
• ביקורת נובעת מתוך המערכת, למשל במקרה של בקשות חוזרות ונשנות להחזרי מע"מ. כמקרים חמורים, הביקורת תתבצע בו זמנית בבית העסק, בבית בעל העסק ובמשרד רואה החשבון של העסק.
• ביקורת המתבצעת במועד קרוב להודעה על פתיחת העסק. מטרתה העיקרית של ביקורת זו היא לשדר לנישום "אנחנו כאן".
• ביקורת לקראת דיון שומה במס הכנסה.
מבצעים של רשויות המס המכוונים לסוגי עסקים ו/או איזורים מסויימים.

זו זכותם ואף חובתם של שלטונות המס לנקוט באמצעים כדי להבטיח תשלום מס וציות להוראות החוק השונות. האזרח הישר והתמים לא צריך לחשוש מביקורת. עם זאת, יש כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם כדי לא לטעות טעויות יקרות.

כמו שנאמר במקורות (קהלת כ' ז') "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". כמובן שבמסגרת הביקורת יהיו ממצאים, פגמים ודברים הדורשים תיקון ושיפור. הדבר צפוי. השאלה היא אם יהיו ממצאים מהותיים ו/או מרשיעים או שמשמעותם הכספית קשה.

זכותם של המבקרים להגיע לעסק בכל מועד. אין בעל העסק רשאי לסרב לקבל אותם. זכותם לבקר בכל חלק של העסק, לשאול שאלות על כל נושא ותחום. הם תמיד אדיבים, בדרך כלל נחמדים, וכל מה שייאמר להם יירשם. בסוף הביקורת נקבל העתק מדו"ח המבקרים. כדאי לבדוק אותו בזמן אמת שהמבקר לא טעה ברישום הממצאים והתגובות מאחר ותיקון מיידי הרבה יותר קל מתיקון מאוחר יותר.

במאמר זה נבקש להצביע על שתים- שלוש נקודות שכדאי לשים אליהן לב בעת ביקורת.

זכות השתיקה

חייבים להודות שביקורת היא דבר מלחיץ. לא משנה כמה אנו ישרים והגונים, כאשר נכנסים האנשים הנחמדים ממס הכנסה, תמיד לחץ הדם יעלה, הדופק יואץ, נזיע ונתרגש. נדיר מאוד שמישהו נשאר קר ואדיש מולם. אנו בני אדם, וביקור של הרשויות זה גורם לחץ.

ישנה תופעה מאוד ישראלית שקורית לנו: לפעמים, בעת מצוקה או ויכוח, אנו שולפים טיעון "מהשרוול" שאינו נכון ואינו מתאים, רק כדי לא להשאר חסרי מענה. זה קורה לנו באירועים חברתיים, בויכוחים פוליטיים וכד'. וזה אסור שיקרה לנו מול המבקרים.

כאשר המבקר שואל אותנו שאלה שיש לנו תשובת "ברזל" עבורה, נענה כמובן. אבל אם התשובה מסובכת או שאיננו ממש בטוחים בתשובה (למשל- אנו מתבלבלים), עדיף לא לענות. במקום תשובה לא טובה, עדיף להגיד משהו בסגנון "אדוני, אני נלחץ ממך, אני מתבלבל, אני לא יודע מה אני מדבר. תכתוב את כל מה שאתה רואה ואני אסביר לך מאוחר יותר".

כמעט תמיד, בסוף הביקורת נוזמן למתן הסברים במשרדי מע"מ . אם נרצה לחזור בנו מההסבר שנתנו בזמן הביקורת, אולי כי בדקנו שוב מה קרה בעניין שהמבקר שאל עליו, תהיה לנו בעיה: בעדינות ישאלו אותנו "אדוני, אתה אומר לי היום שאתמול אמרת לי לא אמת. למה שאאמין לך שעכשיו אתה כן אומר לי את האמת? ואולי מחר שוב תבוא עם תשובה חדשה?”. תשובה חפוזה שלא במקום תעמיד אותנו בעמדת נחיתות שאנו ממש לא רוצים להיות בה.

הדבר דומה לעצה שעוכרי הדין הפליליים נותנים לנחקרים במשטרה לשמור על זכות השתיקה. איננו נמנעים מלענות, אנו רק מבקשים כמה שעות כדי לבדוק את עצמנו ולתת תשובת אמת מבוססת. מצבנו קצת יותר טוב- מותר לנו להתרגש, להיות לחוצים ואפילו מבוהלים.

חובת הדיבור

מאחר ואנו כולנו אנשים הגונים וישרים, מרבית הפעמים שיבואו אלינו לביקורת, יהיו במסגרת היערכות לקראת הדיון על השומות שלנו. במקרים אלו בדרך כלל יגיע המפקח המתוכנן לקיים את הדיון בעיקר כדי "להריח" את העסק, לקבל התרשמות בלתי אמצעית על הפעילות, על האנשים, על המצב. הכל במסגרת היערכותו לדיון.

אחד הדברים המקובלים בביקורת מסוג זה הוא שהמפקחים מנסים ללמוד על רמת הרווחיות של העסק. הם יקחו בקבוק וישאלו כמה הוא עולה לך, בכמה אתה מוכר אותו. הם יסתכלו על כמות הפעילות והמחזור במשך היום וכד'.

כל זה מהלך סביר וטבעי. יש לשים לב לדבר חשוב אחד: הרושם שהמפקח יקבל על העסק ישמש בסיס לדיון. אם המפקח יברר את הרווחיות של המוצר הרווחי ביותר שלך, הוא יניח שזה שיעור רווח הממוצע שלך. בכזה מקרה, כאשר הרווח הממוצע שלך נמוך יותר, הוא יוצא עם רושם שגוי. אם אתה מורה לאנגלית (למשל) והביקורת התבצעה בתקופת הבחינות, המפקח יצפה לראות הכנסות ממוצעות דומות להכנסות ביום הביקורת. אבל כידוע, יש גם עונות חלשות בהרבה.

לפיכך, כאשר במהלך הביקורת שואלים על הכנסות / רווחיות, יש לשים לב שהמפקח לא יטעה. אנו מוכרחים להעיר לו "על הבקבוק הזה אני באמת מרוויח 30% אבל זה יוצא דופן, הרווח הממוצע שלי הוא 20%, תראה למשל את הקופסה הזו: הרווחיות שלה היא 7% בלבד" וכדומה. מאוד חשוב שהמפקח יתרשם נכון מהעסק שלנו ולא יקבל רושם שגוי- דבר העלול להפריע בעת קיום דיון השומה עצמו.

סיכום

צויין כבר שביקורת היא דבר מלחיץ, ואם הדבר היה נתון לשליטתנו, היינו מוותרים עליה. דרך טובה להמנע מביקורת היא לקבל התקף לב ברגע שהמבקרים מציגים את התעודות. זה יגרום להם להילחץ יותר. למרבה הצער, לא ניתן להזמין התקפי לב (אחרת גברת מסויימת היתה מזמינה לי כבר 3-4 מהדבר הזה).

רעיון טוב יהיה כאשר המבקרים נוקשים בדלת לקרוא לרואה החשבון/ יועץ המס שלך. לא שהוא יוכל להועיל רבות, אבל נוכחותו יכולה להרגיע ולהוסיף לך בטחון.

לסיכום, הביקורת תגיע, ואם תבנה עסק משגשג ובריא, היא תגיע כל כמה שנים. כמו החמסין, נקבל אותה כמות שהיא והיא תעבור בלי להשאיר נזק.