המאמר מוגש בחסות מט"י נתניה

עסק בסיווג גבוה – היבטים משפטיים של צורות התאגדות עסקית

מתוך עצמאי בשטח כתב עו"ד סטיבן קנטור

אנשים שונים המעוניינים להקים עסק, מתלבטים רבות, לפני הקמת העסק, בבחירת צורת ההתאגדות העסקית של העסק החדש. שכן, חלק מהעסקים הינם מנוהלים באופן של עצמאי, חלק באופן של שותפות וחלק באופן של חברה, כאשר ההבדל ביניהם ו/או היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לא תמיד ברור.
במאמר זה, אנסה לתאר את המשמעות של כל אחת מהישויות המשפטיות וכן לבחון את היתרונות והחסרונות של צורות ההתאגדות השונות.
עצמאי הישות המשפטית הפשוטה ביותר הינה עצמאי והיא רשומה בשלטונות מס הכנסה כ"עוסק יחיד". על פי חוק מע"מ, "עוסק" הוא מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקו ובלבד שאינו מוסד ללא כוונת רווח או מוסד כספי וכן מי שעושה עסקת אקראי.
על כן, על מנת לפעול באופן של עצמאי יש לפנות לרו"ח אשר יפתח תיק במס הכנסה וביטוח לאומי. לאחר מכן יש לפתוח חשבון בנק מיוחד לעסק ולהתחיל לפעול.
מבחינה משפטית החיסרון הגדול ביותר לעצמאי הוא שהיזם אחראי להתחייבויות כספיות וחוזיות של העסק באופן פרטי.
שותפות שותפות מוגדרת על פי החוק כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות". את השותפות מקימים על ידי התקשרות בהסכם שותפים (אשר מסדיר את מערכת היחסים בין השותפים) ולאחר מכן, הגשת הסכם השותפות לרשם השותפויות.
הואיל והסכם השותפות מסדיר את מערכת היחסים בין השותפים, הרי שבהסכם זה קיים צורך להתייחס לכל אותם נושאים חשובים בין השותפים, כגון: חלוקת אחוזים בשותפות, אופן קבלת החלטות, אופן חיוב השותפות, הפרות, עזיבת שותף, פירוק השותפות, בוררות וכדו'.
מבחינה משפטית, החיסרון העיקרי בשותפות הוא שחייב להיות לפחות אחד אשר אחריותו בלתי מוגבלת, על כן, בדרך כלל, על מנת למנוע חוסר שוויון, מסכימים כל השותפים כי אחריותם לא תהיה מוגבלת.
חברה חברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, כאשר בעלי מניותיה מוגבלים בעירבון עד לסכום שווי ערכן הנקוב של מניותיהם. חברה מוקמת על ידי מילוי וחתימה על בקשה לרישום חברה, מילוי וחתימה על ידי הדירקטורים הראשונים על הצהרת דירקטורים, צירוף תקנון חברה ותשלום אגרת רישום חברה.
חברה מנוהלת על ידי דירקטוריון החברה אשר מוסמך לקבל את כל ההחלטות בקשר לפעילות החברה, כולל: הקצאת מניות, התקשרויות עסקיות, תשלומים, הלוואות, שעבודים וכו'. בעיקרון, בעלי המניות אינם מתערבים בפעילות החברה מלבד מינוי דירקטוריון החברה.

כל חברה פועלת על פי תקנון חברה, אשר הינו מעיין הסכם בין בעלי המניות לבין החברה, המסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם ובין בעלי המניות לבין החברה. תקנון החברה כולל: קביעת שם החברה, מטרות החברה, הון רשום, הון המניות, ערך המניות, סוגי מניות, כמות הדירקטורים, אופן קביעת הדירקטורים, אופן קבלת החלטות בחברה, וכן הסדרים מיוחדים בין בעלי המניות, כגון: זכות סירוב ראשונה, הגבלה על מכירת מניות, זכות הצטרפות למכירת מניות, מכירה כפויה, זכות מצרנות, דילול וכן זכויות מיוחדות לבעלי מניות מסוימים (במקרים של סוגי מניות שונים).
בדרך כלל, אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה, כל ההחלטות של דירקטוריון החברה מתקבלות על פי רוב. על כן, בעל מניות שיש לו רוב בדירקטוריון הינו זה ששולט בחברה.

סיכום
ההחלטה להקים את העסק כעצמאי, שותפות או חברה תלויה בדרך כלל במספר פרמטרים, אשר חשיבותם משתנה בהתאם לבעל העסק, מטרות העסק, סוג העסק ושותפי העסק:
– אחריות אישית -על אף שגם בשותפות ובחברה, גופים כספיים כגון בנקים, דורשים ערבות אישית של הבעלים.
– מחזור פעילות – על פי המלצת רו"ח, ממחזור מסוים עדיף מבחינת מיסוי להתאגד כחברה.
– דרישת שוק – במגזרים עסקיים שונים קיימת דרישה להתקשר אך ורק עם חברות ולא עם גופים אחרים.
– מיתוג – בדרך כלל, חברה נחשבת לגוף רציני יותר ובעל נפח פעילות ומחזור.