המאמר מוגש בחסות מט"י נתניה

זכויות המעביד בסוגיית פיטורים ותשלום פיצויים

מתוך עצמאי בשטח כתבה עו"ד חנה פורת מ www.fisher-lawfirm.com

החלטת המעביד לפטר עובד או להעסיקו הנה חלק לגיטימי מזכויותיו לנהל את העסק כראות עיניו ועל פי המדיניות שקבע כמו גם לחסוך בעלויות הנראות לו יקרות מדי, אך תמיד בכפוף למגבלות החוק. עם זאת, יש לזכור כי לעובד נתונה הזכות, להתפרנס ולהשתכר בכבוד.
הטיבה לבטא זאת כב' השופטת אלישבע ברק: "זכותו של המעביד על קניינו פירושה שיש לו פררוגטיבה לנהל את מפעלו כראות עיניו. זכותו להתאים את ניהול המפעל לצורכי השעה. הפררוגטיבה הזו של המעביד כוללת גם זכות לפטר עובדים על מנת לייעל את מפעלו… מנגד ניצבות זכויות העובדים. לעובדים זכות מעין קניינית על עבודתם. זו צריכה לא רק לספק להם פרנסה אלא גם סיפוק ופיתוח מיומנותם… הזכות לעבוד היא זכות העומד בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד. שתי זכויות אלו עומדות זו לצידה של זו ואין האחת ממעיטה מרעותה".למעביד הזכות להחליט את מי יעסיק ואת מי יפטר
כאמור, קבלה לעבודה ופיטורים ממקום עבודה נתונים להחלטת המעביד, אשר יכול להחליט את מי הוא מקבל לעבודה ואת מי הוא מעוניין לפטר, אך החלטות אלה חייבות להתקבל בהגינות ובתום לב.יש לזכור כי המעסיק לא רשאי לפטר כל עובד בכל עת, למשל: מעביד לא רשאי לפטר עובדת בהריון, בחופשת לידה או בחופשה ללא תשלום אלא בהיתרים מיוחדים. עם זאת המעביד רשאי לפטר עובדת בהריון אם עבדה אצלו בעת הפיטורים פחות מ – 6 חודשים ואם הפיטורים הם לא בגלל היותה בהריון, אסור לפטר עובדים מסיבות הפוגעות בשוויון או בעת מילואים או בשל כך שעובד זה או אחר חשף שחיתות.הסיבות המקובלות לפיטורי עובדים הם סיום תקופת העבודה על פי הסכם עבודה, אי התאמה לתפקיד, בעיות משמעת, צמצומים, רה-ארגון, סגירת המפעל ועוד.

הליך הפיטורים
הפיטורים מתבצעים בדרך של הודעה לעובד. על המעביד לערוך שימוע לעובד אותו הוא מעוניין לפטר ולהודיע לעובד בכתב על הפיטורים הצפויים.

כדי שפיטורים יהיו כדין יש לגלות למפוטר את הטעם לפיטוריו וזאת על מנת לאפשר לו להתגונן מפניהם, אם לא כן, נפגעת זכותו של העובד לשימוע ונמנעת ממנו האפשרות להתגונן. המעביד יציין בהודעת הפיטורים את מועד תחילת העבודה, תאריך סיום העבודה ותקופת ההודעה המוקדמת, ואת תאריך כתיבת המכתב.

הזכאות לפיצויי פיטורים
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, (להלן: "החוק") קובע בסעיף 1 (א) כי מי שעבד שנה אחת ברציפות ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים.

החוק מגן על העובד שעבד 11 חודשים ופוטר, וקובע בסעיף 3 כי גם עובד כזה זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם הוכיח המעביד כי פיטר את העובד בסמוך לתום השנה הראשונה שלא כדי להימנע מתשלום פיצויים.
באלו מקרים עובד שמתפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים?
עובד רשאי להתפטר ממקום עבודתו בשל חוסר רצון להמשיך ולעבוד בתנאים ירודים הנוגדים את החוק או במקרים בהם יש הרעה מוחשית בתנאים או בשכר או בשל נסיבות אחרות , כמו:
• מעביד שלא משלם תשלומים על פי חוק כמו דמי הבראה, ימי חופשה וחג, תוספות יוקר וביטוח לאומי
• תנאי העבודה נחותים מאלה שבהסכם העבודה
• הפחתת שכר
• שינוי מקום העבודה, זמני העבודה, היקף העבודה
• פגיעה במעמד המקצועי
• תשלום נמוך משכר מינימום
• יחס רע מצד המעביד
• סכנה במקום העבודה
(הרשימה גובשה על פי הפסיקה והיא אינה סגורה)

כמו כן יהיה זכאי עובד לפיצויי פיטורים במקרים הבאים:
• התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי של העובד או בן משפחתו
• אי חידוש חוזה עבודה
• התפטרות עובד לרגל העתקת מקום מגוריו בעקבות נשואים לישוב בו גר בן זוגו
• התפטרות לרגל מעבר לישוב חקלאי מישוב שאינו חקלאי, או לאזור פיתוח
• התפטרות לאחר גיל פרישה
• במקרה של התגייסות למשטרה או לצבא
• עובד עונתי שמעבידו לא הציע לו עבודה נוספת
מתי עובד שפוטר לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים?
אם העובד פוטר בנסיבות שבהם העובד הפר כללי משמעת בסיסיים או למשל מעל באמון, או עשה מעשים פליליים וכדומה.

הודעה מוקדמת
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001 (להלן: "החוק") מחייב את המעביד הרוצה לפטר ואת העובד הרוצה להתפטר, למסור הודעה לפני הפיטורים או ההתפטרות.

מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, ישלם לעובד פיצוי השווה לשכרו הרגיל (ללא נלווים) בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת. עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל (ללא נלווים) בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת.

איך מחשבים את פיצויי הפיטורים ומה הם כוללים?
סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הפיצויים יחושבו לפי שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל עובד חודשי ושכר שבועיים לכל שנת עבודה לעובד שעתי ובאופן יחסי לעבודתו.

סעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד 1964, קובע כי הרכיבים שיובאו בחשבון לחישוב פיצויי הפיטורים הם שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.

עפ"י התקנה, למעט רכיבים אלה לא תובא "תוספת" אחרת בחשבון, למשל גילום שווי שימוש (רכב, טלפון נייד), משכורת 13, מענקים וכו'.

לסיכום
ההחלטה לפטר עובד או להעסיקו נתונה למעביד במגבלות החוק והפסיקה. חוק פיצויי פיטורים קובע כי על המעביד המפטר עובד שעבד לפחות שנה, לשלם לו פיצויי פיטורים למעט מקרים המנויים בחוק כמו הפרת משמעת.

עובד המתפטר מעבודתו אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים אלא אם התפטרותו באה בעקבות הרעת תנאים מוחשית או מנסיבות אחרות שבעבודה או במקרים בהם החוק מורה על תשלום פיצויי פיטורים. על המעביד חלה החובה לערוך לעובד שימוע טרם מתן ההודעה על פיטוריו, וליתן לו הודעה מוקדמת בת 30 יום (או לפי תקופת עבודתו אם עבד פחות משנה) על פיטוריו. חובה זו חלה גם על העובד המעוניין להתפטר.
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.