המאמר מוגש בחסות מט"י נתניה

מצב וציפיות העסקים היצרניים הקטנים במחצית הראשונה של שנת 2010

המסמך הוכן ע"י המחלקה הכלכלית בהתאחדות המלאכה והתעשייה

סקר : מצב וצפיות העסקים היצרניים הקטנים במחצית שנת 2010. מבוא

במחצית השנייה של שנת 2010 המשיך המשק הישראלי להתאושש, במקביל לשיפור בכלכלה הגלובלית . יחד עם זאת שיעורי הצמיחה שנרשמו מתונים הרבה יותר , ומרמזים על מגמת האטה בולטת בפעילות הכלכלית במחצית השנייה של השנה .
סקר זה מבקש להצביע על השינוי היחסי במצב העסקים היצרניים הקטנים במחצית הראשונה של שנת 2010 , הצפיות לשנה הנוכחית, הפעילויות בהם העסק נוקט במצב הנוכחי, ומידת השיפור באינדיקטורים עסקיים (תזרים מזומנים, שיעור הרווחיות, רמת הזמנות לביצוע,רמת המלאי והיקף היצוא). הסקר נערך בחודש יולי בקרב מדגם מייצג של 75 חברות הפעילות בתחומי המלאכה והתעשייה הזעירה . אף שאין הסקר מקיף את כל מגזרי המשק, ניתן לקבוע במידה רבה של סבירות כי התמונה העולה מן הנתונים יכולה להוות אינדיקציה ההולמת את המצב והצפיות של מרבית העסקים הקטנים הפעילים בתחומי המלאכה והתעשייה במשק.

2. ממצאי הסקר

2.1 השינוי היחסי במצב העסק במחצית הראשונה של שנת 2010

2.1.1 58% מהעסקים שענו לסקר דיווחו כי לא חל כל שינוי במצבם במחצית השנה הראשונה של שנת 2010
2.1.2 25% מהעסקים שהשיבו לסקר דיווחו כי מצבם היחסי הוטב במחצית הראשונה של שנת 2010
2.1.3 17% מהעסקים שהשיבו לסקר דיווחו כי מצבם היחסי הורע במחצית הראשונה של שנת 2010.

נתונים אלה מלמדים כי מרבית העסקים היצרניים הקטנים (83% ) דיווחו שמצבם היחסי לא הורע במחצית השנה הראשונה של שנת 2010. יתרה מזאת , שיעור העסקים היצרנים הקטנים שציינו שמצבם הוטב עמד על שיעור יחסי של 25% , עובדה המרמזת שהצמיחה במשק חלחלה למקצת מהעסקים היצרניים במשק .

58% מכלל העסקים היצרניים הקטנים שהשיבו לסקר, ציינו כי לא נרשם שינוי כלשהו במצבם היחסי במחצית השנה הראשונה של שנת 2010 . נתון זה מלמד על שיעור גדול של עסקים, אשר נקטו בשנתיים האחרונות בצעדי התייעלות, בצעו השקעות במוצרים חדשים, ופנו לפלחי שוק מגוונים . מהלכים אלה נשאו פרי ותרמו תרומה מכרעת ליציבותם כעת.

25% מכלל העסקים היצרניים הקטנים אשר השיבו לסקר דיווחו על שיפור במצבם היחסי במחצית השנה הראשונה, הנובע בעיקר מיכולתם לפתח או להשיג יתרון תחרותי מתמשך, ובהצלחתם בהחדרת מוצרים לשוק. כמו כן חלק מסוים מעסקים אלה ( בעיקר בתחומי המתכת ופלסטיק ),נהנו מגידול בביקושים בהיותם קבלני משנה לתעשיות היצוא, או בהיותם יצרנים של מוצרי צריכה ( תמרוקים, מזון, רהיטים) , או בהיותם פעילים בתחום התשתיות (קבלני חשמל ) .

17% מכלל העסקים היצרניים הקטנים דיווחו על נסיגה והאטה בפעילות הכלכלית במחצית הראשונה של השנה. עסקים אלה סובלים מרמת ביקושים ירודה, ובשחיקה במחירים, בהכנסות וברווחיות, כאשר קשיי מימון בצד העדר חדשנות בתחומי הייצור והשיווק , מקשים על תפעולם השוטף ותורמים להרעה במצבם היחסי.

2.2 היקף פעילות הצפוי בעסק במחצית השנייה של שנת 2010

2.2.1 58% מהעסקים שהשיבו לסקר מעריכים כי בפעילות העסק לא ירשם שינוי של ממש במחצית השנייה של שנת 2010 .
2.2.2 23% מהעסקים שהשיבו לסקר מעריכים כי היקף הפעילות של העסק יגדל במחצית השנייה של שנת 2010. שיעור הקיטון הממוצע: 14 אחוז.
2.2.3 13% מהעסקים שהשיבו לסקר מעריכים כי היקף הפעילות של העסק יקטן במחצית השנייה של שנת 2010 . שיעור הגידול הממוצע: 22 אחוז.
2.2.4 6% מהעסקים שהשיבו לסקר צופים שהעסק ייסגר השנה ,באם מצבו לא ישתפר במהלך המחצית השנייה של שנת 2010. .

נתונים אלה מלמדים שהחלק היחסי של העסקים הצופים מגמה שלילית בעסקיהם במחצית השנייה של שנת 2010 הוא נמוך למדי (19%). ממצא זה מעיד על אופטימיות בקרב מרבית בעלי העסקים הקטנים לגבי רמת הפעילות הכלכלית הצפויה בעסק , והערכה כי המשק ימשיך לשמור על שיעורי צמיחה מתונים גם במחצית השנייה של שנת 2010.

58% מהעסקים היצרניים הקטנים צופים שלא יחול שינוי בהיקף פעילותם במחצית השנייה של שנת 2010 . זאת נוכח ההשפעות החיוביות של הצעדים האסטרטגיים שננקטו ברמת הפירמה בעבר. מדובר בין השאר בפעילות בשווקים חדשים, שינוי במערך הרכש, ייעול מערך הגביה וכו'. עסקים אלה מעריכים כי תישמר מגמת הגידול בפעילות הכלכלית במשק, כאשר ברמת הפירמה היא תהיה מתונה למדי .

23% מהעסקים היצרניים הקטנים צופים כי פעילותם תתרחב בשיעור ממוצע של 14% . מדובר בעיקר בעסקים הפעילים בתחומי התשתיות והיצוא העקיף (מתכת, פלסטיק , קבלני חשמל ) וכן בתחום מוצרי הצריכה (מזון, רהיטים ). נתון זה מוסבר בציפיות של מפעלים אלה להמשך ביקושים למוצריהם בשוקי חו"ל ובשוק המקומי , בהתבסס על הערכות לגבי ההתאוששות השווקים בחו"ל בצד קיומה של מגמה חיובית במרכיבי הצריכה הפרטית ובהשקעות בשוק המקומי . כמו כן עסקים אלה מתאפיינים ביכולת גמישות תפעולית להסתגל במהירות לשינויים מבניים, למגמות חדשות ,ולתנאי השוק המשתנים . הדבר מתבטא ביכולתם המהירה לייצר פריטים חדשים, לפנות לפלחי שוק אחרים, ולשנות את מערך היצור בהתאם. לפיכך ניצני הצמיחה בעסקים אלה עדיין נשמרים .

19% מהעסקים היצרנים הקטנים צופים כי תחול החמרה במצבם, נוכח הקשיים התפעוליים מהם הם סובלים . 13% מתוכם סבורים כי היקף הפעילות של עסקיהם יקטן בשנה נוכחית , בשיעור ממוצע של 22 אחוז. זאת עקב הערכתם כי צפוי קיטון ברמת הביקושים למוצריהם . 6% מהעסקים היצרניים הקטנים צופים שיאלצו לסגור את העסק, באם מצבם לא ישתפר. זאת לאור פגיעותם הרבה יותר בתחום הנזילות , על רקע מצוקת המימון בהם הם נמצאים.

2.3 הפעולות העסקיות שנקטו העסקים היצרניים הקטנים מתחילת השנה

היצרנים הקטנים שהשיבו לסקר, ציינו כי הם נוקטים מתחילת השנה באחד או יותר מהפעולות הבאות במצב המשק הנוכחי , כמפורט להלן :

2.3.1 היערכות שיווקית מחודשת – 40% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, דיווחו כי נקטו במדיניות שיווקית מחודשת שעיקרה: פניה לשווקים חדשים, יצור מוצרים חדשים.
2.3.2 ניהול מלאי יעיל ומבוקר- 36% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, ציינו שנקטו בניהול מלאי יעיל ומבוקר.
2.3.3 ייעול מערך הגבייה – 33% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, דיווחו כי ייעלו את מערך הגבייה (שיפור זרימת המידע, הדרכה, טיפוח קשר עם לקוחות).
2.3.4 צמצום עלויות שכר ועבודה – 25% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, ציינו כי פיטרו עובדים או צמצמו בעלויות שכר ותנאי עבודה נלווים (יציאה לנופשים וכדו') .
2.3.5 צמצום בהוצאות אחרות – 22% מכלל העסקים שהשיבו לסקר,ציינו שצמצמו בהוצאות אחרות של העסק (ביטוח, שכירות , חשמל ) .
2.3.6 שינוי מדיניות רכש – 19% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, ציינו כי שינו את מדיניות
הרכש.
2.3.7 לא נקטו בפעילות כלשהי- 13% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, ציינו שלא נקטו בפעילות מיוחדת.

הערה: מאחר ויצרנים קטנים נוקטים במשולב במספר פעולות עסקיות במצב המשק הנוכחי, הרי שסכום האחוזים עולה על 100.

ניתוח הנתונים מלמד כי מרבית העסקים היצרנים הקטנים נקטו מתחילת השנה במהלכי ייעול מתבקשים כחלק מתכנון וחשיבה עסקית מחודשת, שתכליתה להתמודד עם משקלה הגובר של אי הודאות הגלובלית על הפעילות הכלכלית במשק ונוכח השפעתה הלא ברורה על תנאי השוק .

40% מהעסקים היצרניים הקטנים דיווחו שנקטו בהיערכות שיווקית מחודשת , זאת במגמה לשמר או להשיג יתרון תחרותי. מדובר בין השאר בצעדים הבאים: שיפור השירות, פניה לפלחי שוק חדשים, החדרת מוצרים חדשים, מעבר לשיווק אגרסיבי , קביעת מחירי מינימום לכל מוצר או שירות, ושיפור מערך אנשי המכירות.

36% מהעסקים היצרניים, ציינו כי הם ייעלו את ניהול ובקרת המלאי בעסק. מדובר בין השאר בחיסול עודפי מלאי הפוגעים בנזילות, איתור והשלמת חסרי מלאי הפוגעים במכירות ובאיכות השירות, חיסול מיידי של מלאי מת, התאמת נקודת הזמנות וזמני האספקה לשינויים החדשים במחזוריות המלאי.

33% מהעסקים היצרניים הקטנים דיווחו כי נקטו בצעדי ייעול בתחום מערך הגבייה. מדובר בהידוק הפיקוח וגישה אסרטיבית יותר כלפי לקוחות המפגרים בתשלום,מעבר לעבודת גבייה שיטתית ומסודרת בהתאם לתכניות ונהלי עבודה מוגדרים, בחירה קפדנית יותר של הלקוחות ,הקמת מאגר מידע זמין ועדכני של נתונים (טיב לקוחות העסק, היקף החובות, מאמצי הגבייה שננקטו , מיפוי קשיי הגבייה לפי: אזור, מוצר וכדו'), שיפור האפקטיביות של תהליך הגבייה, והשקעה וטיפוח ההון האנושי העוסק בגבייה בעסק.

25% מהעסקים שנקטו בצעדי ייעול,דיווחו על צמצום עלויות העבודה והשכר. זאת נוכח
ההרעה ברווחיות העסק , והאטה בפעילותו הצפויה בעתיד. עלויות אלו מהוות מרכיב עיקרי בסל ההוצאות של העסק. נקיטת תהליכי התייעלות בתחום זה אף מאפשרת טיפול יעיל במוקדי אבטלה סמויה או בעובדים בעלי מוטיבציה נמוכה , שאינם תורמים לרווחיות החברה .

22% מהעסקים היצרניים הקטנים דיווחו כי נקטו בצמצום עלויות תפעוליות אחרות כגון: חשמל,ביטוח,שכירות. זאת כחלק מבחינה מחודשת של העלויות ותמהיל ההוצאות של העסק, והתאמתן המתבקשת לתנאי פעילות העסק החדשים.

19% מהעסקים היצרניים הקטנים ,דיווחו כי שינו את מדיניות הרכש של העסק . מדובר בין השאר בהתאמת תנאי ההתקשרות עם ספקים קיימים לתנאים החדשים שנוצרו בשוק, בצוע פעולות שיווק משותפות עם הספקים, הקפדה על בצוע סקר מחירים לפני ביצוע הזמנות, החלפת ספקים שאינם מוכנים או מסוגלים להתאים את עצמם לתנאים החדשים שנוצרו.

13% מהעסקים היצרניים הקטנים, דיווחו שלא נקטו בפעילות מיוחדת כלשהי.

הערה: מאחר והעסקים שהשיבו לסקר ציינו במשולב מספר פעולות ,הרי שסכום האחוזים עולה על 100.

2.4 השינוי במרכיבי פעילות עסקית מסוימים מתחילת השנה

השינוי במרכיבי פעילות עסקית מסוימים עליהם הצביעו בעלי עסקים יצרניים בסקר מפורט בטבלה להלן:

טבלה: היקף השינוי במרכיבי פעילות מסוימים בעסקים יצרניים קטנים

משתנה
טוב יותר
יציב
רע יותר
תזרים מזומנים
6%
67%
27%
שיעור רווחיות
3%
59%
38%
הזמנות לבצוע
27%
63%
18%
רמת המלאי
10%
77%
13%
יצוא
17%
 50%
33%

א. תזרים מזומנים – 67% מכלל העסקים שענו לסקר, ציינו שתזרים המזומנים שלהם נותר יציב במחצית הראשונה של שנת 2010. 27% דיווחו על הרעה בתזרים המזומנים של העסק על רקע הגידול בפיגור תשלום לקוחות וקיטון במכירות . רק 6% מכלל העסקים דיווחו על שיפור בתזרים המזומנים של העסק , שמקורו בהקטנת פיגורי הלקוחות על רקע ייעול מערך הגביה , קיטון בהוצאות , וגידול במכירות .

ב. שיעור הרווחיות – 59% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, ,ציינו ששיעור הרווחיות שלהם נותר יציב במחצית הראשונה של שנת 2010. 38% דיווחו כי חלה הרעה בשיעור הרווחיות שלהם על רקע גידול בעלויות היצור,גידול בעלויות מימון וקיטון במחזור המכירות. רק 3% דיווחו על שיפור בשיעור הרווחיות של העסק . מדובר ככל הנראה בחלק מזערי מהעסקים שהם בעלי מוצרים ממותגים / מובילים בנישה מסוימת בשוק , שהצליחו להעלות מחירים ולקבל פיצוי על העלייה בעלויות הייצור.
ג. הזמנות לבצוע – 63% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, דיווחו על יציבות ברמת ההזמנות לביצוע במחצית הראשונה של שנת 2010. נתון זה יכול להיות מוסבר בנסיגה ברמת הפעילות בענפים מסוימים הנמנים על לקוחות העסק , היעדר פניה לשווקים חדשים או יצור מוצרים חדשים. 27% דיווחו על גידול בהזמנות לביצוע בעסק מתחילת השנה, נתון המשקף את המשך מגמת ההתאוששות בפעילות הכלכלית במשק, בצד יצור מוצרים חדשים או פניה לשווקים חדשים. 18% מהעסקים דיווחו על ירידה ברמת ההזמנות לביצוע . עסקים אלה מתאפיינים ברמת ביקוש נמוכה למוצריהם עקב אי יכולתם לשמר יתרון תחרותי בשוק המקומי .

ד. רמת המלאי – 77% מכלל העסקים שהשיבו לסקר, ציינו שרמת המלאי בעסק נותרה יציבה במחצית הראשונה של שנת 2010. . מדובר ברמות מלאי של חומרי גלם, מוצרים בתהליך עבוד,או מוצרים סופיים לבצוע הזמנות . נתונים אלה מצביעים על התאמת תהליכי הרכש והייצור בעסקים אלה לרמת ביקוש יציבה . 13% מהעסקים דיווחו על ירידה ברמת המלאי המשקפת על פי רוב גידול בעלות המכירות של העסק.

ה. היקף היצוא- 50% מכלל העסקים שהשיבו לסקר והפועלים בשוקי חו"ל , ציינו שנרשמה יציבות בהיקף היצוא של העסק. זאת על רקע השחיקה ברווחיות על ייסוף השקל וההאטה בשוק האמריקאי. 33% דיווחו על ירידה בהיקף היצוא על רקע אי הודאות הגלובלית ומשבר החובות באירופה , ואילו 17% ציינו כי חל גידול בהיקף היצוא של העסק מתחילת השנה. נראה כי עסקים אלה פועלים בעיקר בארצות השווקים המתעוררים , אשר הפגינו עד עתה מידה מסוימת של חסינות על רקע האטת הצמיחה בכלכלה הגלובלית.

ניתוח הנתונים מלמד על היקף גדול של עסקים היצרניים הקטנים שהצביעו על יציבות ברכיבי הפעילות העסקית שלהם, במחצית השנה הראשונה של שנת 2010. מגמה זו בולטת במשתנים הפיננסיים הבאים : רמת המלאי (77% מכלל העסקים שענו לסקר ), תזרים מזומנים (67% מכלל העסקים שענו לסקר ) , שיעור הזמנות לביצוע (63% מכלל העסקים שענו לסקר ), ושיעור רווחיות (59% מכלל העסקים שענו לסקר ) .

2.5 השינוי בנגישות העסק לאשראי בנקאי בשנה האחרונה

2.5.1 אין כל שינוי בהיקף האשראי ורמת הבטחונות שהבנק דורש- 83% מכלל העסקים
שהשיבו לסקר ציינו כי אין כל שינוי שהבנק דורש מהעסק בשנה האחרונה . עסקים
אלה הקפידו לנהל מו"מ מסודר מול הבנק בנושא אשראי- ( היקף, בטחונות, ריבית )
.זאת תוך הצגת שקיפות בנוגע למידע על העסק , לרבות התנהלות מול תוכניות
מסודרות במצבי רווח או הפסד. מצב זה אפשר לבנק לתמחר באופן ראוי את החשיפה
של הבנק כלפי העסק במונחי סיכון עסקי , אשר אינה מצדיקה שינוי גישה בהיבט זה
כעת. כמוכן חלק מעסקים אלה הקפידו לשריין לעצמם מסגרת אשראי גבוהה יותר,
המעוגנת בהסכם מול המערכת הבנקאית ,בעת תחולתן של התקנות האוסרות חריגה
ממסגרת אשראי בחודש יוני 2006 . זאת כמקדם ביטחון , נוכח מצבים של אי ודאות
ביחס לנזילות העסק בעתיד. גם ההתאוששות ברמת הפעילות במשק בשנה האחרונה
תרמה ליציבות הפיננסית של עסקים אלה והתנהלותם בכפוף למסגרת האשראי
שסיכם העסק עם המערכת הבנקאית .

2.5.2 קיטון בהיקף האשראי שהבנק מוכן להעמיד והחמרת הבטחונות הנדרשים- 12%
מכלל העסקים שהשיבו לסקר ציינו שהבנק הקטין את היקף האשראי שהוכן מוכן
להעמיד לעסק והחמיר את היקף הבטחונות הנדרש מהעסק כעת. בעסקים אלה
הבנק זיהה כבר עליית דרגה ברמת הסיכון , על רקע שינויים שליליים בנתוני העסק
הפיננסיים, וסביבת פעילותו העסקית. בצעד זה מאותת הבנק לבעלי העסק לשפר
למעשה את איכות הניהול ולהקפיד על ניהול תזרים מזומנים מבוקר ואיכותי.

2.5.3 גידול ברמת האשראי והיקף הבטחונות – 5% מהעסקים שהשיבו לעסק ציינו
שהבנק הגדיל את היקף האשראי הניתן לעסק כיום, כנגד העלאה ברמת הבטחונות. עסקים אלה מתאפיינים בניהול מדיניות אשראי המותאמת היטב לצרכי העסק. הם בצעו ניתוח מקיף של צרכי האשראי הבנקאי הנדרש והרכבו , במגמה להתאימו ליעדי העסק, כושר ההחזר ורמת הביטחונות שלו. כעת הם זקוקים לגידול בהיקף האשראי להשקעה או לשיפור ההון חוזר (נזילות העסק לטווח קצר) .

3. סיכום

סקר זה מצביע על שיפור יחסי במצבם של העסקים היצרניים הקטנים במחצית הראשונה של שנת 2010 . הצמיחה במשק חלחלה ל-25% מכלל העסקים היצרניים הקטנים במהלך תקופה זו , כאשר התרחבות הפעילות הכלכלית תרמה באופן משמעותי ליציבותם של מרבית העסקים הנותרים במגזר זה . מציאות זו משתקפת גם באופטימיות רבה יותר של בעלי העסקים ביחס לפעילות הכלכלית במחצית השנייה של שנת 2010 . יחד עם זאת השיפור היחסי במצב העסקים העסקים עדיין לא מתבטא בשיפור פיננסי בולט ( רווחיות, תזרים מזומנים) . לפיכך על הממשלה לנקוט בצעדים לביסוס מגמת ההתאוששות מגמת ההתאוששות והתנאים לצמיחה בסקטור זה , ובכללן: הגדלת התקציב הממשלתי לתמיכה בעסקים קטנים, הגדלת היצע מקורות האשראי , הקצאת מכרזים ציבוריים לעסקים קטנים , מעבר כלל העסקים הקטנים למע"מ על בסיס מזומן, ופיתוח מערכת חינוך להכשרה לטכנולוגיה תעשייתית מתקדמת.