העולם על פי Google

שתפו את התוכן על החברים שלכם:
Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn

נטע מורש, מתוך עצמאי בשטח

אז מה קובע את הדירוג שלך ב- Google ?
ישנם מספר גורמים הקובעים את דירוג האתר שלך ב- Google. העיקריים שבהם: וותק האתר ברשת, תכני האתר, מבנה האתר, קיום מילות מפתח, קישורים מאתרים אחרים (קישורים נכנסים) המפנים לאתר והזמן שגולש נמצא אצלך באתר עד שהוא חוזר למנוע החיפוש לחיפוש חדש. נפרט על כל אחד מהם.

וותק אתר האינטרנט
אתר חדש, הנרשם ב- Google , נמצא תחילה בתקופת המתנה לפני שהוא מקודם במנוע החיפוש. Google קורא לתקופה זו sandbox (ארגז החול) – בתקופה זו האתר "לא יכול לשחק עם אתרים אחרים", למשל – הוא אינו יכול להתחרות איתם על דירוג במנוע החיפוש עד שהוא צובר את הוותק הדרוש. זו מעין תקופת ניסיון, בה Google בוחן את האתר, את תכניו ואת עמידתו ב"חוקים" של Google. זו תקופה שחייבים לעבור והיא חיונית להמשך קיומו של האתר, בדומה לעובד המתקבל לחברה חדשה ונמצא בהתחלה בתקופת ניסיון.

מילות מפתח
כשאתה מקליד תוכן לאתר שלך, תרצה שאחוז מסויים מהמילים יהיה מורכב ממילות מפתח. אלו המילים שכאשר גולשים יקלידו אותם במנוע החיפוש, מנוע החיפוש יעלה את האתר שלך בתוצאות. מצד שני אי אפשר שכל מילה שניה תהיה רהיטים (אם אתם מוכרים רהיטים), יש להתחשב גם בקוראים ובחווית הגלישה שלהם באתר, כי הם אלה שבסופו של דבר יקבעו את הדירוג לאתר (יכנסו אליו או ידירו ממנו את עיניהם). לעיתים, נושא אחד עלול לבוא על חשבון הנושא השני ויש לשים לב לכך ולנסות לאזן ביניהם.

מידע רלוונטי
לא צבעוניות ולא אטרקציות, אלא דוקא תכני האתר הם המפתח לכל קידום שלו במנועי החיפוש. Google בודק את תכני האתר מבחינת עקביות, עניין ועושר מידע והוא יודע לזהות אם הטקסט רלוונטי לאתר שלכם. למשל, אם האתר שלכם עוסק במכירת תכשיטים אבל תכניסו הרבה פעמים את המילה סקס, רק על מנת לקדם אותו, Google עלול להעניש אתכם ולהוריד את דירוג האתר. רציתם להעשיר את האתר שלכם במאמרים של מישהו אחר? Google יודע לזהות אם הטקסט שלכם נלקח מאתר אחר. בנוסף, מדי מספר שבועות Google נכנס לאתר ומחפש מילים, ביטויים וכו'. המטרה שלנו היא להשאיר אותו כמה שיותר זמן בכל ביקור, לכן ככל שנוסיף יותר מאמרים חדשים ונשנה ונרענן תכנים קיימים, כך הוא יישאר יותר זמן וייתן לנו דירוג גבוה יותר.

קישורים נכנסים
עד לא מזמן, כל מה שהיה צריך כדי לקדם את האתר שלך, זה לקבל כמה שיותר קישורים המפנים לאתר שלך (קישורים נכנסים). היום המצב שונה, היום האיכות קובעת יותר מהכמות. ישנם גורמים שונים הקובעים את ערך הקישור הנכנס לקידום האתר שלך, ביניהם:
ככל שאתר גדול יותר ממליץ עלי – לקישור שלו אלי יש יותר משקל בעיני גוגל. נרצה פורטלים מובילים בתחום העסק שלנו או אתרים ממשלתיים וציבוריים עם סיומת gov או org שהם אתרי סמכות. אם יש ב- ynet מדור על עסקים קטנים, כדאי לנסות להיכנס אליו. הפניה מאתרים מרכזיים יתנו לנו הרבה ניקוד.
ככל שיש יותר קישורים באותו עמוד שמפנה אלי, יש פחות משקל לכל קישור. גם מיקומו של הקישור חשוב – קישור הנמצא בתוך טקסט הוא בעל משקל רב יותר מקישור הנמצא בדף קישורים.
קישורים הדדיים – אל תרוצו לסגור עם אתרים אחרים: "תנו לי קישור מהאתר שלכם ואני אתן לכם קישור מהאתר שלי". קישורים הדדיים כאלה מורידים את משקלם. גם על עסקה משולשת גוגל יודע לעלות. פשוט תשיגו קישורים מאתרים שנראים לכם טובים ומרכזיים בתחום עיסוקכם (ואם אתם באמת טובים – הם ירצו לקשר) וגם – קשרו בעצמכם לאתרים שנראים לכם טובים. אל תתקמצנו, גם זה מעלה את הדירוג אצל גוגל.
כדי לראות כמה קישורים מפנים לאתר מסויים, אפשר לכתוב ב- Google:
link to (שם דומיין) – ולראות כמה לינקים מובילים אליו, איזה ומאיפה.
כדי לראות דירוג מסויים של אתר עפ"י גוגל, צריך לפתוח את google tool bar בסרגל התפריטים ולראות את ה- Pagerank שלו.

מבנה אתר
מנוע החיפוש בנוי על תוכנה הנקראת "spider" (עכביש), שעל פי אלגוריתם מסויים, סורק מיליוני בסיסי נתונים וריכוזי מידע מאתרים שונים ושולף את התכנים המתאימים למילות החיפוש. ככל שיצליח להיכנס עמוק יותר ולפגוש יותר תכנים – כך האתר שלך ידורג גבוה יותר. הצורה שבה האתר שלך בנוי תקבע באיזה קלות אותו עכביש של מנוע החיפוש יוכל לשלוח זרועות לעמודים באתר – להגיע אליהם ולדרג אותם. המחסום הראשון של אותו עכביש הוא עמוד הבית וכמה קוד הוא צריך לעבור עד שהוא מגיע לתוכן. כדאי לדעת – העכביש לא יודע לעבור פלאש! אם עמוד הבית שלכם הוא פלאשי – העכביש לא יעבור אותו ולא חשוב כמה תכנים טובים יש בשאר האתר – העכביש לא יגיע אליהם! כדי שהעכביש יעבור בקלות באתר, כדאי שהתוכן יהיה כתוב כמה שיותר בקוד HTML ככל שאפשר.

ולסיום – אם פעם תהיתם מאיפה השם Google : הסיפור הוא שב- 1930, המתמטיקאי אדוארד קסנר חיפש שם מתאים למספר גדול, אבל מאוד מאוד מאוד גדול – אחד עם מאה אפסים אחריו. הוא שאל את האחיין שלו, בן השמונה, מה יהיה לדעתו שם מתאים, והאחיין חשב קצת ואמר 'גוגול'. כמה עשרות שנים לאחר מכן, סרג'י ברין ולארי פייג' אימצו את השם 'גוגל' לאתר שלהם כביטוי לכמויות המידע האינסופיות של האינטרנט אליו הוא יכול להגיע. כפי שודאי שמתם לב – השם הוקלד עם טעות כתיב וכך נשאר…

5/5
סגירת תפריט